מיקרוביוטה של המעיים: האיבר האנדוקריני המוזנח

המעיים והמוח מחוברים פיזית דרך מיליוני עצבים, והכי חשוב עצב הוואגוס. המעי והחיידקים שלו גם שולטים בדלקת ומייצרים תרכובות רבות ושונות שיכולות להשפיע על בריאות המוח.

מיליוני עצבים ונוירונים רצים בין המעיים והמוח. נוירוטרנסמיטורים וכימיקלים אחרים המיוצרים במעיים משפיעים גם הם על המוח.

על ידי העשרה ושינוי סוגי החיידקים במעיים, ניתן יהיה לשפר את בריאות המוח.

הקשרים העיקריים בציר המעיים מוח

קצת על עצב הואגוס ומערכת העצבים וחשיבותו בציר המעי-מוח ותפקידו במצבי מתח

נוירונים הם תאי עצב שנמצאים במוח ובמערכת העצבים, שאומרים לגוף איך להתנהג. ישנם כ-100 מיליארד נוירונים במוח האנושי שמייצרים דחפים עצביים לכל הגוף ולבלוטות וקובעות את התנהגות הגוף ברמת המיקרו והמקרו.

מה שמעניין זה שהמעיים מכילים 500 מיליון נוירונים, המחוברים למוח דרך עצבים במערכת העצבים.

עצב הואגוס הוא אחד העצבים הגדולים המחברים את המעיים והמוח. הוא שולח אותות לשני הכיוונים כאשר 90% אחוז מהפעילות היא מהמעיים למוח ורק 10% מהמוח למעיים. נתון זה מספק המון הבנה על הגישה ברפואה הקדומה שקישרה את מחלות הנפש למערכת העיכול. מושגים כמו תחושת בטן, פרפרים בבטן גם הם מקבלים מכאן והלאה נקודה למחשבה.

במחקרים נמצא כי מתח (סטרס) מעכב את האותות הנשלחים דרך עצב הואגוס וגם גורם לבעיות במערכת העיכול.

באופן דומה, מחקר אחר מצא שאנשים עם תסמונת המעי הרגיז (IBS) או מחלת קרוהן הראו סימנים לפעילות נמוכה של עצב הואגוס.

מחקר מעניין מצא שפרוביוטיקה הפחיתה את כמות הורמון הסטרס בדם. עם זאת, כאשר עצב הואגוס נחתך, לפרוביוטיקה לא הייתה השפעה.

נוירוטרנסמיטורים

המעיים והמוח מחוברים גם באמצעות כימיקלים הנקראים נוירוטרנסמיטורים.

נוירוטרנסמיטורים המיוצרים במוח שולטים בתחושות וברגשות.

לדוגמה, הנוירוטרנסמיטר סרוטונין תורם לתחושות האושר וגם עוזר לשלוט בשעון הביולוגי של הגוף (כרונוביולוגיה).

מעניין שרבים מהנוירוטרנסמיטורים הללו מיוצרים גם על ידי תאי המעי וטריליוני החיידקים החיים שם. חלק גדול מהסרוטונין מיוצר במעיים ומשפיעים באופן ישיר ועקיף על התחושות והמצבים הרגשיים שלנו.

חיידקי המעיים מייצרים גם נוירוטרנסמיטר הנקרא חומצה גמא-אמינו-בוטירית (GABA), שעוזר לשלוט בתחושות של פחד וחרדה.

מחקרים הראו כי פרוביוטיקה מסוימת יכולה להגביר את הייצור של GABA ולהפחית חרדה והתנהגות דמוית דיכאון.

הנושא של נוירוטרנסמיטורים והקשר לחיידקי מעיים מצריך מספר מאמרים בפני עצמו, במאמר זה אתן טעימה מכמה תתי נושאים בתוך הקשר זה כדי להעביר את המסר הכללי ואת חשיבותו.

חיידקים המעיים מייצרים כימיקלים המשפיעים על המוח

טריליוני החיידקים שחיים במעיים שלנו מייצרים גם כימיקלים המשפיעים על אופן פעולת המוח שלנו.

חיידקי המעי מייצרים הרבה חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) כגון בוטיראט, פרופיונאט ואצטאט. הם מייצרים SCFA על ידי עיכול סיבים. SCFA משפיע על תפקוד המוח במספר דרכים, כגון הפחתת התיאבון.

חומצות שומן קצרות שרשרת אחרות ובוטיראט והחיידקים המייצרים אותו חשובים גם ליצירת המחסום בין המוח לדם, הנקרא מחסום הדם-מוח.

מכאן חשוב להבין כי אחת ההגנות החשובות על המוח נמצאת במיקרוביוטה של המעיים!

מחקר אחד מצא שצריכת פרופיונאט יכולה להפחית את צריכת המזון ולהפחית את הפעילות במוח הקשורה לתגמול ממזון עתיר אנרגיה או במילים אחרות מפחית את הכמיהה למתוקים.

חיידקים במעיים גם עושים מטבוליזם של חומצות מרה וחומצות אמינו כדי לייצר כימיקלים אחרים המשפיעים על המוח.

חומצות מרה הן כימיקלים המיוצרים על ידי הכבד המעורבים בדרך כלל בספיגת שומנים בתזונה. עם זאת, הם עשויים גם להשפיע על המוח.

כשיש לקות מסויימת בתפקוד חומצות המרה נכנסים לחוסרים של ויטמינים מסיסי שומן וחומצות שומן מסויימות שקריטיות עבור המוח, מערכת העצבים ומצבים של דלקתיות ועקה חמצונית.

שני מחקרים מצאו שמתח והפרעות חברתיות מפחיתות את ייצור חומצות המרה על ידי חיידקי המעי ומשנות את הגנים המעורבים בייצור שלהם ומכאן אפשר לומר שנכנסים לאפקט של ביצה ותרנגולת.

חיידקים במעיים והקשר למצבי דלקת

ציר המעיים מוח מקושר ישירות ובעקיפין למערכת החיסון.

חיידקי המעיים והמעיים עצמם ממלאים תפקיד חשוב במערכת החיסונית ובמצבי דלקת על ידי שליטה במה עובר לגוף ובמה שמופרש, במילים פשוטות יותר חיידקי המעיים והמעיים עצמם מבצעים סינון קריטי לפני שסופגים חומרים לגוף.

אם מערכת החיסון מופעלת יותר מדי זמן, זה יכול להוביל לדלקת, הקשורה למספר הפרעות מוחיות כמו דיכאון ,אלצהיימר ועוד.

ליפופוליסכריד (LPS) הוא רעלן דלקתי המיוצר על ידי חיידקים מסוימים. זה יכול לגרום לדלקת אם יותר מדי ממנו עובר מהמעי לדם.

זה יכול לקרות כאשר מחסום המעי הופך לדולף, מה שמאפשר לחיידקים ול-LPS לעבור לדם.

מצבי דלקת ו-LPS גבוה בדם נקשרו למספר הפרעות מוחיות כולל דיכאון חמור, דמנציה וסכיזופרניה.

פרביוטיקה וציר המעי-מוח

חיידקי המעי משפיעים על בריאות המוח, כך ששינוי חיידקי המעיים עשוי לשפר את בריאות המוח.

פרוביוטיקה היא חיידקים חיים המעניקים יתרונות בריאותיים אם אוכלים אותם. עם זאת, לא כל הפרוביוטיקה זהה.

פרוביוטיקה המשפיעה על המוח מכונה לעתים קרובות "פסיכוביוטיקה".

פרוביוטיקה הוכחה כמשפרת תסמינים של מתח, חרדה ודיכאון.

מחקר על אנשים עם תסמונת המעי הרגיז וחרדה או דיכאון קל עד בינוני מצא כי נטילת פרוביוטיקה בשם Bifidobacterium longum NCC3001 במשך שישה שבועות שיפרה משמעותית את התסמינים.

פרה-ביוטיקה, שהם בדרך כלל סיבים שמותססים על ידי חיידקי המעיים, עשויה גם להשפיע על בריאות המוח.

במחקר נמצא כי נטילת פרה-ביוטיקה בשם גלקטוליגוסכרידים במשך שלושה שבועות הפחיתה באופן משמעותי את כמות הורמון הלחץ בגוף, הנקרא קורטיזול.

אם כי אני באופן אישי ממש לא ממליץ על נטילת פרוביוטיקה אלא על מזונות שמספקים מצע לחיידקי המעיים וריבוי זני החיידקים.